פטר קריקסונוב

ללא ספק, גדול המתרגמים מרוסית לעברית. פטר קריקסונוב עלה לארץ ב-1976 ומאז הספיק לתרגם את "החטא ועונשו", "הזמנה לגרדום", "איוואן איליץ' ואחרים", "האמן ומרגריטה", "לב כלב" ו-"הביצים הגורליות".

באיטלקית אומרים "Tradutorre traditore" - "המתרגם בוגד" - לצערי אימרה זאת נכונה לרוב המתרגמים מרוסית. זה מתחיל מטעויות גסות כמו תרגום מוטעה של שם ספר ("החטא ועונשו",למשל, אמור היה להיקרא "פשע ועונש"), וכלה בטעויות שהרבה יותר קשה לזהות ולהתגונן מפניהן, כגון הניואנס של השימוש ב-"Вы" במקום ב-"ты" ברוסית. בנוסף, כאשר מתרגמים את הקלאסיקה הרוסית, מתרגם אמיתי אינו יכול להסתפק בתרגום מילולי בלבד. יש צורך לתת לקורא הלא-רוסי את הרקע התרבותי וההיסטורי המאפשר להבין את כוונתו האמיתית של המשורר. מאחורי כל משפט, כל מילה, יכולה להסתתר משמעות הנראית מובנת מאליה לקורא הרוסי, אך הקורא הלא-רוסי יחמיץ אותה ואיתה יאבד חלק מהיריעה העדינה שטווה המחבר בעמל רב.

גדולתו של פטר קריקסונוב היא, בעיניי, חוסר היכולת להתפשר ולתרגם יצירות "בערך" ו"מספיק טוב". הוא משקיע ברקע, בהסטוריה ובתרבות לא פחות מהשקעתו בתרגום עצמו, וזה ניכר לעין. שליטתו הווירטואוזית בשפה העברית המודרנית מאפשרת לו תרגום מדויק ועם זאת מהנה לקריאה. נסו למשל לקרוא את "אנה קרנינה" בתרגום הישן ותבחינו כמה מעייפת ומסורבלת העברית שם, אני מקווה שיום אחד גם רומן זה יזכה לתרגומו של מר קריקסונוב.

אני ממליץ לכל מי שקרא את הספרים שתרגם פטר קריקסונוב בתרגומם הישן, לקרוא אותם שוב. תגלו עולם אחר לחלוטין ותוכלו באמת להעריך, ובאמת להבין, קלאסיקה רוסית מהי. אני מחכה בקוצר רוח לספר הבא בתרגומו.

להלן תמונות הספרים בתרגומו שקראתי:

קישורים:

• מאמר ב-"האייל הקורא" על פטר קריקסונוב מאת טל כהן